סמל קלמן קרול דמס ז"ל

קורות חיים

בן יעקב ומינדל זיכרונה לברכה. נולד ביום כ"ט בתמוז תרצ"ד (12.7.1934) ביאסי שברומניה. כשהיה בן שנה, נתייתם מאמו וגדל בטיפולה המסור והנאמן של אחות-אמו, טובה, שהיתה אז נערה בת שבע-עשרה בלבד. היא שמרה על חייו ועל בריאותו של בן-טיפוחיה לאורך השנים הגורליות של מלחמת-העולם השנייה. ראשית חינוכו קיבל קלמן בבית אביו ביאסי, ולאחך-מכן בבוקרשט. בן ארבע-עשרה היה קלמן, כאשר זכה להגיע לחופיה של ארץ-ישראל, במסגרת עליית-הנוער בסוף מרס 1948, היינו, בעיצומה של מלחמת-השחרור ובעת חבלי הלידה רווי-הדמים של המדינה, שעתידה היתה לקום כעבור חודש-וחצי. הילדים הובאו כקבוצה לכפר-הס שבגוש תל-מונד וחולקו בין המשפחות במקום. בגורלו של קלמן נפל להיקלט במשפחת יעקובי, והוא זכה ליחס מסור, אשך יצר קשר תמידי בינו לבין בני-המשפחה.

שנתיים למד קלמן בבית-הספר שבכפר-הס. בינתיים עלו גם אביו ואמו החורגת לארץ, והוא החליט לצאת לעבודה, כדי שיוכל לסייע להם להסתדר במקום החדש. הוא התגורר יחד עם הוריו במעברת מחנה-דוד שבחיפה ועבד בעיר במקצוע המסגרות.

באפריל 1952 גויס קלמן לצה"ל והוצב לחיל-הרגלים. אחרי שעבר קורס-מ"כים, עלה לדרגת טוראי-ראשון. קורס נוסף העניק לו דרגת סמל. בינתיים נשא לאישה את בחירת-לבו פאני, והם בנו את ביתם הראשון במושב יכיני בדרום. קלמן חתם על שתי שנות-שירות בצבא-הקבע ושימש כמא"ז ניר-משה (שובל) בדרגת-ייצוג של סגן. במהלך הזמן נולדו לזוג שתי בנות.

כשהשתחרר מן הצבא, עבר קלמן עם משפחתו לפתח-תקוה והתחיל לבנות את חייו האזרחיים. הוא היה מטבעו אדם פעלתן, ערני וחרוץ. במידותיו התרומיות קנה אמונם וחיבתם של כל הבאים אתו במגע. לפיכך, לא התקשה להסתדר במקצוע שבחר בו- הטקסטיל. הוא לא הסתפק בניסיון המעשי שצבר בעבודתו בשני מפעלים ולמד את המקצוע בקורסי-ערב במכללת 'שנקר' שברמת-גן. בקורסים של המכון לפריון העבודה והייצוך השתלם בניהול מפעלי-טקסטיל. כאשר נפתח מפעל 'פולגת' בקרית-גת, התחיל לעבוד בו בתפקידי ניהול ועבר עם משפחתו לאותה עיר. כאן עסק גם בהדרכה ובהכשרת צוותי-עבודה חדשים.

מתוך חיפוש אחר אתגר וקידום נוסף עבר קלמן לעבוד במפעל 'כיתן' שבבית- שאן. שוב העתיק את מקום-מגוריו - הפעם לעפולה. הוא דימה בנפשו, כי הגיע אל המנוחה ואל הנחלה, ועתה יוכל לקצור את פרי עמלו הקשה, אך בא הגורל והתאכזר לו ולמשפחתו.

קלמן עשה מדי-שנה שירות-מילואים פעיל. מחי"ר עבר לחיל-השריון, ואחרי-כן לחיל-התחזוקה. הוא השתתף בכל המלחמות - ממבצע-קדש ועד למלחמת יום- הכיפורים.

בצבא ידעו להעריך ולהוקיר את אופיו הנוח, את יושרו, את הגינותו ואת מסירותו למשפחה - תכונות ששימשו דוגמה ומופת לחבריו.

כאשר נקרא במחצית נובמבר 1978 לשירות-מילואים נוסף, נפל בעת מילוי תפקידו בצפון הארץ, ביום ב' בכסלו תשל"ט (1.12.1978).

הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבעפולה. השאיר אחריו אישה, שתי בנות ואב.