קורות חיים
אופיר דוד חי כל חייו ברעננה, העיר שאהב, העיר בה היה מוקף חברים. הוא למד בבית הספר היסודי 'יחדיו' בקריית שרת, בהמשך בחטיבת 'אלון' ובתיכון ''מטרו ווסט'' במגמת צילום.
לאחר שהתגייס לצה''ל, סופח כנהג ליחידה קרבית. שבעה חודשים נותרו עד לשחרורו מהצבא. בביקורו האחרון בבית הוריו, עסוק היה בהכנת יום הולדת בהפתעה, לחברתו האהובה נופר. הוא נרתם לעבודה מזדמנת, כדי להרוויח כסף למימון וארגון החגיגה, היה עסוק בהכנות החשאיות, כדי להפתיע את נופר ואז, בליל ה- 4.2.16, בשעה אחת וארבעים לאחר חצות, כנראה בשל תנאי הדרך ועייפותו הרבה, אופיר שוקר נהרג בתאונה עצמית בכפר סבא.
ההורים ההמומים, שלושת אחיו כפיר, שניר ושקד בן העשר, נופר חברתו ועשרות בני משפחתו, חברותיו וחבריו, מבכים את מותו, מדברים בשבחו, מהללים את מזגו של אופיר הצנוע בעל המזג השקט, שאהב בילויים ביתיים. יחסיו הקרובים ומסירותו לאמו, היו ידועים לכל. כשהיה אופיר חוזר מבית הספר או מהצבא, מיד פינק את אימא, שתמיד עבדה קשה גם מחוץ לבית, בישל עבורה, עזר לה בשמחה במיני עבודות.
אופיר היה איש של טבע, נופים וטיולים. בכל סוף שבוע יצא עם חברו הקרוב מהצבא אוראל בן שושן, לטייל בפרדסי רעננה וכאשר התאפשר, הם טיילו ברחבי הארץ.
אוראל נזכר: אופיר אהב פרדסים ותפוזים. הוא היה אדם שכיף להימצא בחברתו.''
האח שניר שוקר, קפטן קבוצת ''הפועל'' רעננה, נפרד מאחיו במילים מרגשות:
''תמיד כשעליתי למגרש, חיפשתי את אופיר ביציע. הוא כל כך התגאה בי. אני לא השחקן הכי טוב בליגה, אבל מבחינתו הייתי הטוב ביותר. מעכשיו הקריירה שלי מוקדשת לאופיר''.
מפקדו טל פלד, ספד לאופיר: ''הוא חסר לנו בכל דקה. ידענו תמיד שהוא חלק משמעותי מהפלוגה שלנו, הן מבחינת העשייה והן מבחינה חברתית. ככל הידוע לי, אופיר רצה להמשיך ולשרת בקבע. כמה חבל שאיבדנו חייל שכזה.''
גם האח שניר מציין, כי בכל עת שאופיר הגיע הביתה, מיד היה עוזר, מכין, מביא, קונה. הוא כל כך אהב לעזור. הוא היה בן נהדר וצנוע. אני כבר מתגעגע אליו מאוד''.
לטקס ההלוויה שנערך בחלקה הצבאית ברעננה, הגיעו המונים ללוות את אופיר דוד שוקר בדרכו האחרונה. בן 21 היה מותו.
יהיה זכרו ברוך.