קורות חיים
בן פיבי ושלום, נולד ביום כ"ו באייר תש"כ (23.5.1960). הוריו עלו ממרוקו והשתקעו בבאר-שבע, שם נולד שמעון. הוא למד בבתי-הספר היסודיים "אבות" ו"אוהל שרה" ולאחר שהשלים את חטיבת-הביניים המשיך ללמוד מסגרות בבית-ספר מקצועי. בן חמישי היה במשפחה בת ששה ילדים. בהיותו בן 13 נפטר אביו. שמעון יצא לעבוד, כדי לעזור בפרנסת משפחתו. הוא עסק בעבודות מזדמנות, כפועל-בניין וכמסגר.
בשנה ה- 18 לחייו נשא אשה, לזוג נולדה בת, ושם ניתן לה אפרת. הזיווג לא עלה יפה - ובשנת 1983 נפרד מאשתו הראשונה.
בשנת 1984 הכיר את אשתו השנייה וב- 28.1.1985 נישא לה. כחודש וחצי לאחר נישואיהם שמעון נפל ובתו השנייה סימון נולדה לאחר נפילתו.
במארס 1978 התגייס לצה"ל, עבר אימוני טירונות והוצב תחילה לתפקידי מינהלה. מאוחר יותר נשלח לקורס נהיגה. הוא השלים את הקורס והועבר ליחידת מובילי טנקים. ביוני 1979 הועלה לדרגת רב"ט.
בתקופות שירותו במילואים הועסק כנהג מוביל טנקים. במלחמת שלום הגליל גויס ומילא בהצלחה משימות שהוטלו עליו. במארס 1985, בהיותו בשירות מילואים, עבד כמוביל רכב-גרר.
ביום י"ד באדר תשמ"ה (7.3.1985) נהג משאית-גוררת בבקעת-הירדן. ליד צומת בקעות הידרדרה המשאית ובתאונה נפצע שמעון פצעי-מוות. בן 25 היה במותו.
הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-הקברות בבאר-שבע. השאיר אחריו רעיה, שתי בנות, אם, שלוש אחיות ושני אחים. מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "שמעון היה חייל מסור, ממושמע, ביצע את כל המשימות שהוטלו עליו במסירות רבה. התנדב לביצוע משימות וביצע בהצטיינות כל שהוטל עליו".